ניתוח החלפת מפרק ירך

מהו ניתוח להחלפת ירך?

החלפה של מפרק הירך (Hip replacement/arthroplasty) היא בין הפרוצדורות האורתופדיות המוצלחות ביותר שמבוצעות כיום כמו כן ניתוח החלפת מפרק הברך לפי השיטה שלנו – ולא לחינם הוא כבר זכה לכותרת ״ניתוח המאה״ על ידי כתב העת Lancet, בין כתבי העת הנחשבים בעולם הרפואה. 

עבור מטופלים עם כאבים במפרק הירך מסיבות שונות הניתוח יכול להקל בכאבים, להשיב את תפקוד המפרק ולשפר את איכות החיים. 

בניתוח זה חלקי מפרק הירך הפגועים מוחלפים בשתלים ליצירת מפרק מלאכותי, שמתוכנן לתפקד כחמש עשרה שנים לפחות. רוב מוחלט של המטופלים חווים הקלה משמעותית בכאבים ובמגבלה התפקודית לאחר הניתוח.

אנטומיה של מפרק הירך

הירך היא מפרק מסוג מכתש ועלי שמחבר את הירך (ולמעשה את הרגל כולה) אל האגן וכך לגוף. עצם הירך (Femur) היא בעל זווית שפונה פנימה, כך שהיא מצוידת ב״צוואר״ וב״ראש״, שצורתו כצורת כדור (עלי) היושב בתוך האצטבולום (Acetabulum), שהוא מכתש הנמצא בעצם הירך.

עצם הירך מוחזקת בתוך האצטבולום באמצעות מספר רצועות, גידים ושרירים המקיפים את המפרק ומחברים את העצמות זו לזו. בזכות המבנה הייחודי והיציב במיוחד של המפרק, הירך הוא המפרק הגמיש ביותר בגוף, עם טווח התנועה הגדול ביותר – ומסוגל לנוע לפנים, לאחור, הצידה ואף להסתובב סביב צירו.

באיזה מקרים צריך ניתוח החלפת מפרק ירך?

ניתוח החלפת ירך לרוב נדרש כטיפול לשחיקה או פגיעה בירך במידה שפוגעת ביכולת התנועה של המפרק, ובפרט במקרים בהם יש כאב רב בירך, אפילו בזמן מנוחה. 

הסיבה העיקרית לביצוע הניתוח היא דלקת ניוונית של המפרק – אוסטאוארתריטיס (Osteoarthritis) – שכבר לא מוקלת באמצעות טיפולים תרופתיים או מקומיים. 

סיבות נוספת לפגיעה במפרק עד כדי צורך בהחלפה כוללת דלקת שגרונית (Rheumatoid Arthritis), טראומה למפרק ובפרט שבר של צוואר הירך, זיהום של המפרק או פגיעות הקשורות להתפתחות לא תקינה של העצם. 

מתי מומלץ לפנות לניתוח?

הפניה לניתוח החלפת מפרק תעשה לרוב לאחר כישלון או אי-הטבה אחרי טיפולים שמרניים למפרק כמו פיזיותרפיה או הזרקת סטרואידים, פרט למצב של שבר חריף בו קיימת עדיפות לפניה לניתוח על פני טיפולים אחרים.

ניתן לפנות לטיפול ניתוחי כאשר קיימים כאבים עזים במפרק עם נפיחות ונוקשות של הירך המגבילות את תנועתו. אם הכאבים וההגבלה פוגעים בתפקוד היומיומי והשינה והופכים אותם לבלתי נסבלים או בלתי אפשריים ואם הכאבים והפגיעה במפרק גורמים לדיכאון גם אפשר לשקול פניה לניתוח.

הפניה לניתוח תעשה בכל מקרה תוך התייעצות עם הרופא המנתח ובמידה ולא מדובר בניתוח דחוף לאחר שבר יש לשקול את כלל הסיכונים האפשריים ואת המצב הבריאותי של המטופל טרם ההחלטה.

סוגי ניתוח החלפת ירך

ישנן כמה גישות ניתוחיות, וגם כמה ניתוחים שונים אפשריים בהחלפה של מפרק הירך. ישנם גורמים שונים שעוזרים לבחור בין הגישות השונות ובין סוגי ההחלפות, חלקם קשורים לבריאותך ולמצב המפרק, וחלקם ליכולות ולניסיון המנתח שלך. 

לקראת הניתוח, תוכל לשמוע על הגישות והחלופות השונות – החלפה מלאה, בה מוחלפים שני צדי המפרק (הירך והשקע באגן בו הוא יושב), מול החלפה חלקית, בה מחליפים רק את הקצה העגול שבראש עצם הירך. כמו כן, הניתוח יכול להתבצע בכמה גישות שונות: קדמית, אחורית או לטרלית (צדית).

גישה קדמית 

החלפת מפרק ירך בגישה קדמית (Direct Anterior Approach) תוארה לראשונה כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת. היתרון המרכזי בה הוא השמירה על השרירים המקיפים את מפרק הירך במהלך הניתוח. 

כמו כן, בגישה זו ההחלמה נחשבת מהירה יותר, עם שיפור מהיר בטווחי התנועה, וסיכון נמוך לפריקה של הירך אחרי הניתוח.

גישה אחורית

הניסיונות הראשונים לביצוע החלפת מפרק ירך בגישה אחורית (Posterior Approach) פורסמו וצברו פופולריות במהלך שנות החמישים, וזו נחשבת היום הגישה המועדפת ברחבי העולם לביצוע החלפה של מפרק הירך. 

בגישה זו ניתן לחשוף היטב את כל מפרק הירך, ולהשיג גישה טובה הן לעצם הירך והן לעצם האגן, והיא שומרת על כמה מהשרירים החשובים לאיזון ולשיקום מאוחר יותר – השרירים המרחיקים (אבדקטורים) של הירך.

גישה לטרלית (צדית)

הניסיון הראשון לביצוע של החלפת ירך בגישה לטרלית (Direct Lateral Approach) נעשתה בתחילת שנות השמונים, ויש לא מעט מנתחים שמעדיפים לנקוט דווקא בגישה זו. 

בקנדה, לדוגמה, כ-60% מהמנתחים מעדיפים לבצע החלפה מלאה של הירך בגישה זו, בין היתר בזכות החשיפה הטובה של המפרק שגישה זו מאפשרת הן לעצם הירך והן לעצם האגן. גם בגישה זו הסיכון לפריקה של הירך אחרי הניתוח הוא מזערי.